תמרה למפיקה

באמנות המאה העשרים, (האמנות המודרנית) החל מהתקופה שלאחר הופעת המצלמה, האמנים מרגישים צורך בהגדרה מחודשת של האמנת ושל תפקידו של האמן. תפקיד האמן עד המצלמה, היה לתעד אנשים ואירועים, והמצלמה התגלתה כמכשיר שמתעד מציאות ביתר דיוק, ביתר מהירות ובעלות נמוכה יחסית.
העניין של הציבור בציורים ריאליסטיים המעתיקים את המציאות כפי שהיא, הלך ונעלם  ואמנים שונים (וגם הציבור הרחב) מחפשים דרכים חדשות ליצירה וחוקרים תרבויות שונות וטכניקות מודרניות. מופיעה התעניינות באמנות שבטית, (לדוגמא: המסכות מהתרבות האפריקאית) המשפיעה על תופעת הקוביזם וסגנונות נוספים.                              

 באופן כללי, ניתן לומר שארט נובו ו אר דקו הוא שלב מעבר בין המאה ה 19 למאה ה 20. (לפחות עד מחציתה). תקופה של סיום מלחמות העולם הרבה תקווה לעולם טוב יותר, האדם מאמין שלמדנו מהנסיון המר של המלחמה ובזכות התפתחות המדע והרצון העז לבנות עולם מתוקן – צפויה לנו מאה חדשה ומוצלחת יותר. המוטיבים קיטשיים מתקתקים ומבוססים על אלמנטים מהצומח ומן החי, היצירה משדרת אופטימיות ובו זמנית בלבול: לאן פנינו?   בעבר כל סגנון השתרע לפחות על פני מאה שנים ולפתע במאה העשרים שלל סגנונות חדשים וכוונים שונים.            

יותר אמנים משתלבים בסצנה האמנותית ומביעים את עצמם בדרך אישית וייחודית. בעקבות התפתחות הטכנולוגיה והאווירה המודרנית מתפתח האגואיזם הטבוע בנו, ועימו האינדיבידואליזם.
לצד התפתחות הציור הקוביסטי, צצים סגנונות ציור חדשים רבים וביניהם הסגנון הנקרא ארט נובאו וארט דקו – שהאמנית שנציג הפעם מייצגת נאמנה שלהם.

כמו הסביבה המודרנית בתוכה גדלה תמרה למפיקה, אף היא מאמינה שגורלו של אדם נתון בידיו, ועליו לנצל את חייו כדי ליהנות ככל האפשר. היא דוגמא להדוניזם והפקרות אישית, חופש מיני ואישי ובכך מקדימה את זמנה. היא מושפעת בסגנונה מכל התנועות החדשות בעיקר קוביזם וארט נובו  וארט דקו.

למפיקה מעריצה כוכבי קולנוע הוליוודים ומקנה מראה זוהר לדמויותיה.  אמנים רבים שוברים את כל כללי וחוקי שפת האמנות שהיו נהוגים במאה ה 19, גם את הגבול בין סוגי האמנות הפלסטית. תחילה כדי להתפרנס, ציירים עוסקים בכל מה שאפשר למכור, כולל ריהוט וקישוט. בהדרגה הכל מעורבב ואפשרי – האדריכלות הופכת לציור והציור אדריכלי, אמנים משתמשים בכל חומר חדש שמיוצר באופן המוני הכל במטרה להגיע לתחושת קלילות וחופש אישי.   בולט כאדריכל אנטוני גאודי בספרד וצמד המילים "ארט אנד קרפט" כבר איננו מרמז על אמנות נמוכה וקיטשית.